כמה דברים שלמדתי, רובם בדרך הקשה

מי שינסה לצאת נגד מבנים כלכליים שפוגעים במרבית הציבור יגלה, שהאויב חזק וממוקד

http://www.themarker.com/news/1.2202823

הערבות ההדדית מתה; תפוס כפי יכולתך זה העיקר

הטייקוניזציה והנהנתנות של ראשי הממשלה לצד העלייה ביוקר המחיה הביאה אותנו לקניבליזם

30 שנה למפולת הגדולה

רפורמת בכר שברה את המונופול של הבנקים בשוק ההון והקטינה את הריכוזיות בו.

עכשיו הזמן להגביר את קצב הרפורמות וליצור שוק הון הוגן ותחרותי יותר

http://www.themarker.com/magazine/1.2136355

"האם רפורמת בכר היתה מוצלחת? מאוד. היא שברה את המונופול של הבנקים בשוק ההון ואת ניגודי העניינים שלהם כיועצים ומנהלים. היא הצילה את הבנקים מפשיטת רגל וממשיכת כספים אדירה ב־2008 והקטינה את הריכוזיות בשוק ההון. האם ועדת בכר יצרה שוק הון יעיל והוגן? רחוק מכך. המלצתה לרפורמה ברגולציה על שוק ההון מעולם לא יושמה; מכירת קופות הגמל לחברות הביטוח היתה גרועה; ונתחי השוק שהיא התירה להחזיק היו גדולים מדי. ועדת בכר היתה צריכה להיות שלב ראשון ברפורמה, עכשיו הזמן להגביר את קצב הרפורמות, לתקן את מה שבכר התחיל וליצור שוק הון הוגן ותחרותי יותר"

ידיים למעלה, זה שוד בנקאי

רפורמה במערכת הבנקאות היתה חוסכת לציבור סכום כפול מזה שחסכה הרפורמה בסלולר

 http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2110493

"רק התארגות ציבורית רחבה, ממוקדת, מלומדת, מקצועית ומתמשכת תוכל ליצור שינוי במערכת הבנקאות, במערכת הביטחון ובשאר קבוצות האינטרס הגדולות בציבור הישראלי"

 

 

 

קבוצות של אינטרסים מיוחדים

האם ייתכן שהדמוקרטיה בישראל היא סוג של פנטזיה?

 "נא להכיר את הכלכלן מנסור אולסון ‏(Mancur Olson‏). הוא לא מפורסם כמו אדם סמית, פרדריק הייק, מילטון פרידמן או פול קרוגמן, אבל אם לא היה הולך לעולמו בגיל צעיר ‏(66‏), כנראה שהיה מקבל את פרס נובל על העבודה שעשה בשנות ה–60 וה–70 של המאה הקודמת – כשהסביר מדוע בדמוקרטיה המודרנית ובשוק החופשי, הכוח כמעט תמיד יתרכז בהדרגה בידי קבוצות אינטרסים צרות"

http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2081555

על הקשר המושחת בין עיתונות ומועדון הריכוזיות הישראלי

הדירקטורים חשבו על האינטרס האישי או על טובות ההנאה שיקבלו מהעיתון

http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.1828013 

לאביב הישראלי עוד יש לאן להתקדם

הכישלון הגדול של המחאה הוא, שהניגון העיקרי שעולה ממנה הוא הגדלת תקציבים

 http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.1781485

"איש במחאה לא מדבר על בורות השומן האדירים במשק, על האפקטיביות הנמוכה של השירות הציבורי ועל הצורך למשוך אליו כוח אדם איכותי, לשמר אותו וליצור בו תרבות ארגונית של גאווה מקצועית וביצועים גבוהים"

הכירו את המסודרים, המחוברים והמנותקים

דו“ח זקן מציג את הסוד הגלוי ביותר במשק: המנהלים חוברים לקבוצות מיוחסות – וביחד הם חוגגים על כספי משלמי המסים

http://www.themarker.com/news/protest/1.1777947

 

 

http://www.themarker.com/markets/1.1727720

פרטנר לא היתה גדולה על בן דב יותר משסלקום גדולה על נוחי דנקנר

http://www.themarker.com/markets/1.1727720

"המחאה החברתית, הקמפיין התקשורתי של עיתון זה והמהפך שעבר השיח הציבורי בישראל בשנתיים האחרונות החלו להחזיר בחודשים האחרונים את השוק החופשי לכמה מענפי המשק הריכוזיים. ברגע שבו השתנו כללי המשחק, כלומר חזרו להיות הוגנים יותר, התברר שחלק גדול מהחברות גדולות על המנהלים והטייקונים ששלטו בהן והצטיירו במשך שנות הריכוזיות כגאוני ניהול"

שישה סוגי עושר ישראלי

השנה נסדקה השליטה המוחלטת של הקבוצה שזרעה הרס וסחטה את המשק

 http://www.themarker.com/magazine/1.1723914

"לאחר 12 החודשים האחרונים שבהם התעורר הציבור הישראלי והבין, לראשונה, כיצד חלק מעשירי ישראל צברו את עושרם וכוחם – ירצו רבים מהם לקנות בחזרה את עברם. הם לא יצליחו, לא רק משום שחלקם ירדו מנכסיהם – אלא בעיקר משום שהישראלים עברו מהפכה תודעתית"