הבמאים והיוצרים 
ניאו-ליברליים – 
ונתניהו סוציאליסט?

  מדוע כשמדובר ברשות השידור נעלמת אצל העיתונאים והיוצרים הגישה החברתית

http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2269548

למה הרגולטורים משרתים את המפוקחים

ידן של קבוצות אינטרס כמעט תמיד על העליונה

http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2237532

שחיתות מוסדית, יוקר מחיה, מונופולים ופוגלים

 

עם המעבר של קומץ פקידים מהאוצר לניהול פירמידות, נפגעה הלגיטימיות של המשרד

http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2213610

כמה דברים שלמדתי, רובם בדרך הקשה

מי שינסה לצאת נגד מבנים כלכליים שפוגעים במרבית הציבור יגלה, שהאויב חזק וממוקד

http://www.themarker.com/news/1.2202823

משנים את העולם – כשזה קל ורווחי

עמק הסיליקון אינו שונה מהתעשיות שקדמו לו – חברות ועשירים שמגנים על אינטרסים

http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2143471

"עמק הסיליקון, מסכם פאקר, אינו שונה מהתעשיות שקדמו לו: זו לא פילוסופיה, לא מהפכה ולא רעיון או מטרה נעלה – זאת קבוצה של חברות חזקות ואנשים עשירים שמגנים בהצלחה על האינטרסים שלהם. נשמע ציני? מרושע? לא מפרגן במיוחד למקום כה מופלא שייצר כל כך הרבה קדמה ושינויים בחיינו? לא בדיוק. השבוע התברר לי שיש לפחות מקום אחד שבו לא מתרגשים, לא חולקים על התיאור הזה ורואים אותו כמובן מאליו: בעמק עצמו"

מה שיאיר לפיד ועוזי דיין לא מבינים. הדור שלא רואה עתיד

רוב המהגרים לא פחות ציוניים מלפיד ודיין – הם הגיעו לרגע הזה מתוך ייאוש

http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2137987

"שום דבר כאן אינו גזירה משמים. האי־שוויון, יוקר המחיה, הידרדרות השירותים הציבוריים, התשתיות החלשות – כולם מעשה אדם, כולם ביטוי למשק שהקצאת המקורות בו לא נעשית לטובת הכלל אלא לטובת קבוצות אינטרס. כולן ביטוי לחברה אזרחית חלשה ומפוררת ולאליטות שבגדו במדינה ובדור הבא"

 

 

 

 

תחרות, מצוינות, חדשנות – התוכנית הבריטית, השיח הישראלי

 

יש מקומות בעולם שהממשלה מתייעצת עם הציבור על נושאים חברתיים וכלכליים

http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2132241

"האינטרנט והמחאה החברתית יצרו בשנים האחרונות תקווה וציפייה כי כללי המשחק ישתנו ותיווצר כדאיות פוליטית לפוליטיקה חדשה, שלא תייצג קבוצות אינטרס וקבוצות עובדים במקומות מסוימים אלא תיצור מודל קרוב יותר לזה הנורדי. אלא שהתהליך הזה יהיה הרבה יותר ארוך ומפותל, הסבל הכלכלי והחברתי צריך להיות גדול הרבה יותר והחברה האזרחית שיכולה להוביל תהליך כזה עדיין לא התגבשה. האליטה הקיימת, ככל שהיא קיימת בתחומי האקדמיה, העסקים והמגזר הציבורי, עסוקה בעיקר בהגנה על הפריווילגיות ועל המעמד שלה – או שהיא פשוט לא רוצה לקחת סיכונים

קבוצות של אינטרסים מיוחדים

האם ייתכן שהדמוקרטיה בישראל היא סוג של פנטזיה?

 "נא להכיר את הכלכלן מנסור אולסון ‏(Mancur Olson‏). הוא לא מפורסם כמו אדם סמית, פרדריק הייק, מילטון פרידמן או פול קרוגמן, אבל אם לא היה הולך לעולמו בגיל צעיר ‏(66‏), כנראה שהיה מקבל את פרס נובל על העבודה שעשה בשנות ה–60 וה–70 של המאה הקודמת – כשהסביר מדוע בדמוקרטיה המודרנית ובשוק החופשי, הכוח כמעט תמיד יתרכז בהדרגה בידי קבוצות אינטרסים צרות"

http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2081555

הכירו את המסודרים, המחוברים והמנותקים

דו“ח זקן מציג את הסוד הגלוי ביותר במשק: המנהלים חוברים לקבוצות מיוחסות – וביחד הם חוגגים על כספי משלמי המסים

http://www.themarker.com/news/protest/1.1777947

 

 

כמה חשוב לעבור חינוך פיננסי, ולמה זה לא יעזור לכם בחיים

כשכללי המשחק מכוונים נגדך מראש, ידע הוא לא בהכרח כוח

http://www.themarker.com/tv/1.1774715

"הבעיה הגדולה היא לא הבורות של האזרחים, אלא כללי המשחק, שמבטיחים מראש את הפסדם של רבים מהם, שלא הצליחו להתחבר למוקדי הכוח, הכסף ולעתים גם השחיתות במשק הישראלי.

הנה כמה מהדברים שאפשר יהיה ללמד בשיעורי החינוך הפיננסי שהאוצר מבקש לקדם – ומה יוכלו האזרחים לעשות עם המידע שקיבלו"