תלושים מהמציאות

הממונה על השכר באוצר יובל רכלבסקי מציין בתחילת הדו"ח השנתי שלו על השכר במגזר הציבורי כי היקף החריגות ירד בשנת הדו"ח 2001 ל-17% – שזוהי ירידה דרמטית בהשוואה להיקף חריגות של 60% שנרשם ב-95', השנה הראשונה בה החל בפרסום הדו"ח.

אבל איכשהו, כאשר מדפדפים בספרו עב הכרס של רכלבסקי ורואים טורים-טורים של מאות ואלפי עובדים עם משכורות בעלויות של 130-40 אלף שקל בחודש – קשה להתפעל מהירידה בהיקף החריגות.

שמו של הדו"ח שמפרסם מדי שנה הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר הוא: "דין וחשבון על הוצאות השכר של גופים ציבוריים". ואולם זהו שם מטעה – כי הדו"ח הזה לא חושף את כל מה שמתרחש בסקטור הציבורי, אלא רק חלק קטן ממנו.

דו"ח הממונה על השכר רק פותח עבורנו צוהר קטן למה שמתרחש בסקטור הציבורי. לאורך השנים התרחב הצוהר הזה טיפין-טיפין; כך למשל, השנה הצליח הממונה על השכר – לאחר קרב משפטי – לאלץ את כל קופות החולים לפרסם את משכורות הבכירים בהן.

התוצאה די מדהימה: אנחנו למדים על קרוב לאלף בכירים בקופות החולים עם עלויות שכר של 80-40 אלף שקל בחודש; אנחנו למדים כי בניגוד לתדמית של הרופאים כאילו מרביתם משתכרים שכר נמוך וכי רק הקליניקה הפרטית מאפשרת להם "לגמור את החודש" – הרי בפועל לרבים יש משכורות של 100-50 אלף שקל בחודש.

אבל לא פחות חשוב הוא מה שאנחנו לא רואים בדו"ח של רכלבסקי:
* לא רואים את התשלומים לכל עובדי המדינה – עובדי משרדי הממשלה. לכאורה, המשכורות של אלה נקבעות לפי מפתחות וסולמות ברורים וקבועים. אך בפועל, ידוע שיש שם הרבה מאוד "חריגים".

כך למשל, ידוע שבמערכת הביטחון יש בכירים רבים עם משכורות עתק, ושהעמסת עלות הפנסיות התקציביות של עובדי מערכת הביטחון תביא אלפים מהם למשכורות שאינן נופלות בהרבה מאלה של כוכבי הדו"ח של רכלבסקי.

* לא רואים את המשכורות בשורה של גופים בעלי מערכות כספיות "עצמאיות" לחלוטין, אף שהם נשענים על תרומות או הזרמות ממשלתיות. שני גופים בולטים הם הסוכנות היהודית וקרן קיימת לישראל. האחרונה, וזאת יודעים מעטים, שואבת את רוב תקציבה ממינהל מקרקעי
ישראל – כלומר מקופת משלם המסים.

הממונה על השכר באוצר מעולם לא פירסם את מספר העובדים בשני הגופים האלה, את מספר העובדים הבכירים בהם שמקבלים "תנאי מנכ"ל" – ואת סידורי הפנסיה המדהימים שלהם. ביום שהם יפורסמו יתברר שהם יכולים לכבוש לעצמם מקומות בולטים בדו"ח רכלבסקי.

* אנחנו לא רואים דו"ח אקטוארי ממצה ומלא המציג את היקף ההתחייבויות האקטואריות של כל עובדי הסקטור הציבורי המורחב בגין הפנסיות התקציביות של עובדיו. המספרים הם מדהימים: המחויבות האקטוארית גדלה כל שנה במיליארדי דולרים והתנפחה בכ-100 מיליארד שקלים מאז החל להתפרסם דו"ח השכר של הממונה.

זה לא כסף וירטואלי. זה לא רק רישום חשבונאי. זהו ה"תשלום" על חגיגות השכר במגזר הציבורי – שיורגש במלוא עוצמתו רק עוד שנים ארוכות ויוגש כחשבון לתשלום לדור הבא. בעשור הבא יהיו בישראל עשרות אלפי פנסיונרים-מיליונרים מהמגזר הציבורי.

* חלק גדול מעובדי הסקטור הציבורי מבוטחים באמצעות קרנות הפנסיה ההסתדרותיות. לאורך השנים קיבלו עובדי הגופים החזקים והמקורבים הטבות ניכרות מקרנות הפנסיה בצבירת זכויות – העולות באופן משמעותי על ההטבות שצובר עובד "רגיל".

התוצאה היא גירעונות ענק של יותר ממאה מיליארד שקל בקרנות הפנסיה ההסתדרותיות. קרן הפנסיה הראשונה שהגישה למשלם המסים את החשבון היא קרן פועלי בניין, שהאוצר ייאלץ להזרים לה השנה כרבע מיליארד שקלים. עד סוף העשור יצטרפו עוד שתי קרנות פנסיה לרשימת הקרנות שמשלם המסים יצטרך לממן אותן באופן שוטף.

* מה שבעיקר לא ניתן לראות בדו"ח של הממונה על השכר הוא את היקפי הבזבוז, חוסר היעילות, התפוקה הנמוכה והפריון היורד בחלקים רבים בסקטור הציבורי. רכלבסקי לא מפרסם את המספר הכולל של מקבלי שכר בכל הגופים הציבוריים, עלות שכרם ותפקידם – באופן שניתן יהיה לבדוק את תפוקתם ביחס לאמות מידה כלשהן.

אנחנו רואים שיש אלפי מקבלי משכורות עתק, אבל אנחנו לא יודעים כמה עובדים מיותרים יש בסקטור הציבורי, כמה כפילויות במנגנונים, כמה עובדים שמחויבים לתת למקומות העבודה שלהם רק חלק קטן מיום העבודה, מה ההכשרה שלהם ולכמה מהם מאפשרת המשרה להחזיק עסקים פרטיים נוספים מחוץ לשעות העבודה במגזר הציבורי.

* מה שכן נותן לנו דו"ח הממונה על השכר הוא אינדיקציה מסוימת להערכה שאם היו ניתנות תשובות לשאלות האלה – הן לא היו הופכות אותנו בדרך כלל למשלמי מסים עליזים יותר.

והשאלה היחידה שנותרה פתוחה היא עד מתי יהיו מוכנים המשקיעים בישראל ובעולם להמשיך ולממן את הגירעונות של חברת הענק העונה לשם מדינת ישראל? מתי יגיע הרגע בו הם ידרשו מההנהלה לתת להם דין וחשבון מדויק יותר על הוצאותיה ולבצע רפורמה רצינית בהוצאותיה – לפני שהם יסכימו להזרים לה עוד שקל אחד נוסף.

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים